טיפים
טיפים

לחץ על אחד הנושאים וקבל את הטיפ בנושא זה.

חדוות היצירה שלמות אישית יעדי הסיינטולוגיה תקנון הכבוד
ההבדל הדק שבין גן-עדן לגיהינום שמור על רוח המשחק הדרך היא לחשוב בגדול מקצוענות
טוב לב פשוט דמיינו לעצמכם שאתם מסוגלים לכבוש את כל העולם המשוגע הזה חשוב מאוד לדעת למי ולמה אנחנו מנסים לעזור הכול זה עניין של נכונות
מהו השכר האמיתי שהאדם מקבל על כך שהוא חי? --- --- ---
--- --- --- ---

מילים המסומנות בקו תחתון, מופיעות ב
מילון מונחים.
תוכל לשים את העכבר / סמן - על המילה המודגשת, ופירוש המילה יופיע.
כאשר תלחץ על המילה, תקפוץ להגדרה.


חדוות היצירה

אלץ את עצמך לחייך ועד מהרה תפסיק להזעיף פנים.
אלץ את עצמך לצחוק ועד מהרה תמצא משהו לצחוק בגללו.
הגבר את ההתלהבות ועד מהרה תחוש נלהב.
אדם גורם לתחושותיו שלו עצמו.
השמחה הגדולה ביותר בחיים היא היצירה.
התענג עליה ביד רחבה!

ל. רון האברד
מייסד

top || למעלה <<


שלמות אישית

מה שנכון עבורך הוא מה שהבחנת בו בעצמך.
וכשאתה מאבד זאת – איבדת הכל.

מהי שלמות אישית?
שלמות אישית היא הידיעה של מה שאתה יודע –
מה שאתה יודע הוא מה שאתה יודע –
ולהיות אמיץ לדעת ולומר את הדבר שבו הבחנת.
וזוהי שלמות.
ואין כל שלמות אחרת.

אנו יכולים, כמובן, לדבר על כבוד, אמת,
כל הדברים האלה, מונחים אזוטריים אלה.
אך אני חושב שהם כולם יטופלו היטב,
אילו מה שהבחנו בו באמת היה מה שהבחנו בו,
אילו הקפדנו להבחין בדבר שבו הבחנו,
אילו תמיד דאגנו להבחין.

ולא בהכרח לשמור על גישה ספקנית,
גישה ביקורתית או ראש פתוח.
אך בהחלט לשמור על שלמות אישית מספקת
ואמונה מספקת בעצמך, ובטחון בעצמך,
ואומץ – שאנו יכולים להבחין במה שאנו מבחינים
ולומר במה הבחנו.

אין דבר בדיאנטיקה וסיינטולוגיה שהוא נכון עבורך,
אלא אם כן אתה הבחנת בו,
והוא נכון על פי הבחנתך.
זה הכל.


ל. רון האברד
מייסד
top || למעלה <<


יעדי הסיינטולוגיה

תרבות ללא אי-שפיות, ללא פושעים וללא מלחמה, שבה בעלי היכולת יכולים לשגשג ולאנשים הגונים יכולות להיות זכויות, ושבה אדם חופשי לצמוח לעבר פסגות גבוהות יותר, אלה יעדי הסיינטולוגיה.
יעדים אלה שהוכרזו לראשונה בשנת 1950 בפני עולם מעורבל, מצויים בהישג ידה של הטכנולוגיה שלנו.
סיינטולוגיה אינה פוליטית בטבעה, והיא מקדמת בברכה כל אדם מכל אמונה, גזע או אומה שהם.
איננו מבקשים כל מהפכה. אנו מבקשים רק התפתחות אל מצבי הוויה גבוהים יותר עבור האדם ועבור החברה.
אנו משיגים את יעדינו.
לאחר אלפי שנות בערות של האדם בנוגע לעצמו, למיינד שלו וליקום, נעשתה עבורו פריצת דרך.
מאמצים אחרים שהאדם עשה, נותרו מאחור.
האמיתות המשולבות של חמישים אלף שנה של אנשים חושבים, שזוקקו והורחבו בעזרת תגליות חדשות על האדם, תרמו להצלחה זאת.
אנו מברכים אותך בבואך לסיינטולוגיה. כל ציפייתנו ממך היא לעזור בהשגת יעדינו ובעזרה לאחרים. אנו מצפים ממך להיעזר בנו.
סיינטולוגיה הינה התנועה החיונית ביותר בכדור הארץ כיום.
בעולם מעורבל, העבודה אינה קלה. אך אם כך, לו היא היתה קלה, לא היה עלינו לעשותה.
אנו מכבדים את האדם ומאמינים שהוא ראוי לעזרה. אנו מכבדים אותך ומאמינים שגם אתה יכול לעזור.
סיינטולוגיה אינה מחוייבת במתן עזרה. לא עשינו דבר שבעטיו אנו נאלצים לרצות. אילו היינו עושים זאת, לא היינו כעת מבריקים דיינו כדי לעשות את אשר אנו עושים.
אדם חושד בכל הצעות לעזרה. בגדו בו לעתים קרובות, בטחונו התערער. לעתים תכופות מדי הוא נתן את אמונו, ונבגד. אנו עלולים לעשות שגיאות, מאחר שאנו בונים עולם בעזרת קש וגבבה*. אולם לעולם לא נבגוד באמונך בנו, כל עוד אתה אחד מאיתנו.
השמש לעולם אינה שוקעת על סיינטולוגיה.
ומי יתן ויום חדש יזרח למענך, למען אלה שאתה אוהב ולמען האדם.
יעדינו פשוטים, אם כי דגולים.
ואנו נצליח, ומצליחים, בכל הקפה חדשה של כדור הארץ.
עזרתך מקובלת עלינו.

עזרתנו הינה לרשותך.


ל. רון האברד
מייסד


top || למעלה <<

תקנון הכבוד


איש אינו מצפה שינהגו לפי תקנון הכבוד בקפדנות ובנוקשות.
תקנון אתי אינו יכול להיאכף.
כל מאמץ לאכוף את תקנון הכבוד יביאו אל הרמה של תקנון מוסרי.
אין הוא יכול להיאכף, פשוט משום שהינו דרך חיים, אשר יכולה להתקיים כדרך חיים רק כל עוד אין היא נאכפת.
כל שימוש אחר מאשר שימוש מתוך החלטיות-עצמית בתקנון הכבוד, ייצור התדרדרות ניכרת באדם, כפי שכל סיינטולוג יכול לראות מיד.
לכן, השימוש בו הינו שימוש של מותרות, שנעשה אך ורק כפעולה מתוך החלטיות-עצמית, בתנאי שאדם תמים דעים עם תקנון הכבוד.
לוּ האמנת, שהאדם ראוי מספיק לכך שתעניק לו שיעור קומה במידה מספקת כדי לאפשר לך לממש ברצון את תקנון הכבוד, אני יכול להתחייב שהיית אדם שמח.
ולו גילית בן-בלייעל מזדמן יורד מן התקנים הטובים ביותר שפיתחת, ועדיין לא הפנית גב לשאר האנושות,
ואם גילית שהינך נבגד על-ידי אלה שביקשת להגן עליהם ועדיין לא חשת לאחר מכן היפוך דעות מוחלט בנוגע לכל בני האדם,
אזי לא תהיה עבורך כל ספירלה פוחתת.
ההבדל היחידי בין גן-עדן עלי אדמות וגיהינום עלי אדמות הוא באם אתה מאמין שהזולת ראוי לקבל ממך את הידידות והמסירות שלהם אתה נדרש בתקנון כבוד זה.

1. לעולם אל תנטוש חבר במצוקה, בסכנה או בצרות.
2. לעולם אל תפסיק לשמור אמונים לאחר שהענקת אותם.
3. לעולם אל תנטוש קבוצה, שלה אתה חייב את תמיכתך.
4. לעולם אל תזלזל בכבודך או תקטין מכוחך או מעוצמתך.
5. לעולם אל תזדקק לשבח, לאישור או לסימפתיה.
6. לעולם אל תתפשר בנוגע לממשות שלך עצמך.
7. לעולם אל תתיר לאהדתך שיוטל בה סִיג.
8. אל תיתן או תקבל תקשורת אלא אם אתה חפץ בה.
9. החלטיותך-העצמית וכבודך חשובים יותר מחייך המיידיים.
10. שלמותך המוסרית כלפי עצמך חשובה יותר מגופך.
11. לעולם אל תתחרט על האתמול. החיים מצויים בך היום, ואתה יוצר את המחר שלך.
12. לעולם אל תחשוש לפגוע באחר מתוך מטרה צודקת.
13. אל תשתוקק להיות אהוב או נערץ.
14. הייה היועץ של עצמך, אל תיתן לאחרים להשפיע על מחשבותיך ועל תכניותיך או לדון בהן, ובחר את החלטותיך שלך.
15. הייה נאמן לשאיפותיך שלך.

ל. רון האברד
מייסד

top || למעלה <<

ההבדל הדק שבין גן-עדן לגיהינום


המשל מאת הסופרת: אן לנדרס

אדם אחד דיבר עם אלוהים על גן עדן וגיהינום.
אמר אלוהים לאדם: "בוא, אני אראה לך את הגיהינום".
הם נכנסו לחדר בו ישבה חבורת אנשים סביב קדירת תבשיל ענקית. כולם היו מורעבים, נואשים, על סף מוות מרעב. כל אחד החזיק כף שהגיעה לקדירה, אך ידית הכף הייתה כה ארוכה יותר מזרועם, שלא ניתן היה להשתמש בה כדי להגיש את התבשיל לפה. הסבל היה נורא.
"בוא עכשיו אראה לך את גן עדן", אמר אלוהים כעבור זמן מה. הם נכנסו לחדר נוסף, זהה לראשון - קדירת התבשיל, חבורת האנשים, אותן כפות ארוכות ידית. אבל שם כולם היו מאושרים ושבעים.
"אני לא מבין" אמר האדם, "למה כאן הם מאושרים ובחדר השני כולם אומללים, כשהכול אותו דבר?", אלוהים חייך.
"אה, זה פשוט," הוא אמר. "בגן העדן הם למדו להאכיל אחד את השני..."

top || למעלה <<

שמור על רוח המשחק


"הדבר בעל הערך הרב ביותר שתטן מחזיק בבעלותו היא רוח המשחק שלו.
רוח המשחק שלו היא תחושה של משחק והיא לא רק אנרגיה. זוהי תחושה עצומה.
אדם למעשה איבד אותה אם הוא בכלל נמצא כאן בכדור הארץ!!!
רוח המשחק. זה עצום. הוא תלוי בכל מיני סוגי רגשות,
הקודרים והנמוכים ביותר בסולם הטונים שניתן לדמיין,
כדי לקבל תחושה כלשהי. כתחליף למה? לרוח המשחק.
לדוגמא, מין הוא – בחיי, כרגש הוא בערך בדרגה השמינית.
הוא פשוט משעמם באופן בל ישוער, בהשוואה למהירות ולאקראיות ולתחושה האמיתית של רוח המשחק.
היא אי שם למעלה. ולא הייתם חושבים בכלל שמישהו היה יכול להיות רציני ולנצח בעולם הזה.
ככל שהם נעשים רציניים יותר – 1.5 הוא ממש רציני – כמובן, שככל שהם נעשים יותר רציניים,
כך הם יותר חייבים לעשות דברים בעזרת זרימות וחייבים יותר להסכים וחייבים יותר לנהוג לפי הכללים, וכלי המשחק נעשה שבור יותר.
וכשאתם נחלצים מזה, אתם תגלו פתאום שהעולם מתחיל להיכנע לרוח המשחק
ושאחד מהביטויים של רוח המשחק הוא "בוא נעמיד פנים".
ו-בוא נעמיד פנים" הוא דבר מאוד חשוב, כי הוא כמובן העמדת פנים וזה לא היה יכול להיות שום דבר אחר מלבד להעמיד פנים.
"כשאדם מאבד את רוח המשחק שלו, הוא מת.
זה אומר שבחורים מתחילים למות בסביבות 3.0.
ואומנם, מ-3.0 ומטה הבחור יגיד לכם 'טוב היו לי כמה אשליות כשהייתי ילד, אבל איבדתי את כולן.
עכשיו אני מעשי. אנחנו צריכים להתמודד עם הדבר הזה באופן מעשי.
מה שאנחנו עושים כאן זה מאוד רציני והסיבה שאני עובד קשה במשך כל לילה ועובד עד עשר..."
"אתם רוצים לדעת מה לא בסדר עם הפרקליר שלכם?
ובכן הפרקליר שלכם יותר מדי רציני.
אתם רוצים לדעת מה זאת רצינות?
רצינות היא מוצקות.
"שום דבר לא מצליח כמו שאננות. קלות ראש תביא, למעשה,
לביצוע של יותר דברים בפחות זמן מאשר כל דבר אחר שתוכלו לנקוב בשמו."

ל. רון האברד
מתוך קורס הדוקטורט של פילדלפיה

top || למעלה <<

הדרך היא לחשוב בגדול


הדרך היחידה שבה אתם באמת יכולים לעשות פוסטולייט לשאיפה מכל סוג בכלל היא דמיון.
ואם אתם לא עושים פוסטולייט לשאיפות יומרניות -
אם אתם לא חותרים לעבר מטרה גבוהה –
אין ספק שלא תגיעו לצמרת האורן, כי זה דורש כמות כזאת כדי להשיג כמות כזאת.
ב'עליסה בארץ הפלאות' כתוב שצריך לרוץ כדי לעמוד בקצב.
אם אתם רוצים להגיע לאן שהוא, אתם צריכים לרוץ מהר כפליים."

ל. רון האברד
מתוך הקורס המיוחד להערכה אנושית

top || למעלה <<

מקצוענות


לעולם אל תעשה דבר כאילו היית חובבן.
כל דבר שאתה עושה, עשה אותו כמקצוען
ולפי אמות מידה של מקצוען.

כל דבר שאתה עושה,
אם אתה חושב שעליך פשוט לעשותו באופן שטחי,

הרי שתמצא את עצמך בסופו של דבר חי חיים שטחיים.
לא יהיה בהם כל סיפוק, משום שלא יהיה כל ייצור
של ממש שבו תוכל להתגאות.

פתח את הלך הרוח שלפיו כל דבר שאתה עושה,
אתה עושה כמקצוען,
והתקדם בו לאמות מידה של מקצוען.

לעולם אל תניח שייאמר עליך
כי ניהלת חיי חובבן.

מקצוענים רואים מצבים,
והם מטפלים במה שהם רואים.
הם אינם חובבנים שטחיים.

לפיכך, למד זאת כשעור ראשון על החיים.
האנשים המצליחים היחידים בכל תחום,
לרבות החיים עצמם,
הם אלה שיש להם נקודת מבט מקצועית,
ושהופכים עצמם למקצוענים,
והם אכן מקצוענים.

top || למעלה <<

טוב לב


אין כמעט אחד מבינינו שלא שאל את עצמו את השאלה "האם זה לא טוב יותר להיות נבזה?"
כמעט לכל אחד מאיתנו היתה הרגשה שאנחנו קצת רכרוכיים.
לא אהבנו להיתקל ראש בראש עם אדם כלשהו ולגרום לו להרגיש רע.
אמרנו לעצמו, "אנחנו צריכים להיות קשוחים יותר.
אנחנו צריכים להפגין יותר אומץ; אנחנו צריכים לדעת מתי לנהום, לדעת מתי לחשוף את הציפורניים".
וקרוב לוודאי, מדי פעם, אחרי שהלווינו למישהו חמישה שקלים או משהו כזה,
הלכנו משם ואמרנו "מתי אלמד להיות קשוח? מתי אלמד להיות תקיף
ופשוט לעמוד בפני הילד הקטן הזה ולהגיד 'לא!' מתי אלמד את זה?"

המוטו מאחורי זה הוא "לא עדיף להיות לפעמים נבזה?
מתי אפסיק להיות רך ואהיה אדם קשה, בוטה, שמסוגל להגיד לא?
אני אהיה מנהל הרבה יותר טוב. אני אהיה אדם הרבה יותר טוב לו רק ידעתי מתי לדפוק על השולחן.
אילו רק יכולתי לדעת, לפעמים, מתי להיות נבזה, ואילו רק הייתי מוכן להיות נבזה, האם זה לא היה צודק?
אני צריך להיות מסוגל לקחת את האנשים האלה שם ופשוט להעיף אותם הצידה.
האם אין משהו מן הצדק בקשיחות?"

אדם יכול לאתר זמנים שבהם הוא יודע שהיה עליו להיות קשוח יותר – הוא בטוח בכך.
אולם סדרה מאלפת ביותר של תהליכי ייעוץ רוחני של סיינטולוגיה מדגימה
שאדם שמוכן לעמת דברים אחרים אינו מוכרח אי פעם לומר לא,
אינו מוכרח אי פעם להיות נבזה, אינו מוכרח אף פעם להיות קשוח כלל.
(ובעימות דברים, אנחנו מתכוונים לעמוד מול דברים ללא רתיעה או התחמקות.)
זה לגמרי בסדר להיות נחמד לאנשים. זו איננה חולשה כלל.
למעשה, אם אינך כזה אתה בצרות.

כשאתם מתכחשים לזולתכם – אתם אומרים "לא", אתם אומרים "הייה נבזה",
אתם אומרים "הייה בלתי מתפשר" – האמת היא שאתם מונעים מהם תקשורת, בדרך זו או אחרת.

הדבר היחיד שלגביו אתם צריכים להיות קשוח אי פעם,
הוא לעמוד על כך שגם הבחור האחר צריך לעמוד על רגליו.
והדרך היחידה שתוכלו לתקשר איתו על כך היא לתקשר את זה אליו בדרך מאוד נחמדה.
כך הוא עשוי לקבל אותה.

להיות נבזה פירושו פשוט לנתק תקשורת עם דברים.

אדם שהוא טוב לב, שהוא הגון ושהוא אכן מתקשר,
ושהוא נחמד ושאינו סולד משיחה ואומר דברים ועושה דברים,
אדם שהוא סובלני, אנחנו מוצאים שהוא מסתדר נהדר.

אבל אותו ברנש נבזה ועקשן שמנתק תקשורות לאורך כל הדרך,
אנחנו מוצאים שהוא בצרות.

לכן, אמת-מידה של תפקוד אנושי אופטימלי תימדד על פי העיקרון של טוב לב אנושי בראש הסולם ונבזיות אנושית בתחתיתו.

אנחנו יודעים, אם כן, את התשובה לשאלה אם היית צריך להיות טוב לב יותר:
היית צריך להיות טוב לב יותר.

ל. רון האברד
מייסד

top || למעלה <<

פשוט דמיינו לעצמכם שאתם מסוגלים לכבוש את כל העולם המשוגע הזה


"פשוט דמיינו לעצמכם שאתם מסוגלים לכבוש את כל העולם המשוגע הזה,
שאתם עושים את כל מה שאתם רוצים לעשות,
כשאתם לגמרי ולחלוטין לא מרוסנים וחופשיים בכל הכיוונים לעשות את מה שאתם רוצים –
רע, טוב או לא משנה –
ולהיות חזקים, עוצמתיים ובלתי ניתנים להתקפה.
פשוט תחשבו על עצמכם במונחים האלה...

פשוט תחשבו על עצמכם עושים את זה. קדימה, תחשבו על עצמכם באופן הזה.

אני אספר לכם על מכניזם קטן שסביר להניח שמתנהל במיינד שלכם:
בשניה שבה אתם מתחילים לחשוב על הרעיון בצורה לא מוגבלת,
אתם מתחילים להיתקל בפוסטולייטים שבהם תירצתם את העובדה שלא התנהלתם במהירות הזאת בעבר. נכון?

אבל אם פשוט הייתם יושבים ואמרים לעצמכם "זאת הדרך שבה אני חושב על דברים,
ואני הולך לחשוב על הדברים האלה למרות כל דבר שעולה",
אתם תביאו את הפוסטולייטים שלכם כנגד הדבר הזה ופשוט תשמידו אותם,
כי הם ייכנסו וינסו לבוא כנגדם ויתפוגגו וייעלמו, והם פשוט ימשיכו להתפוגג ולהיעלם.
הגברתם את המהירות – אתם הולכים להיות עצומים ולכבוש הכל,
אתם יודעים שאתם יכולים לחבוק את העולם כולו, אתם יודעים ששום דבר לא יכול לעצור אתכם."

"אני לא יודע כמה שעות תצטרכו לשבת ולעשות את הפוסטולייט הזה כדי לגרום להכל להתפוגג ולהיעלם,
אבל הכל יתפוגג וייעלם."

"למעשה,זה הרבה יותר קצר והרבה יותר פשוט מזה.
אם ברגע זה פשוט הייתם מחליטים שאתם נאים, יפהפיים, חזקים, מסוכנים, עוצמתיים,
שאתם יודעים את כל מה שיש לדעת,
שאתם מסוגלים לחלוטין לכל משימה שלקחתם על עצמכם או לכל ספורט שלקחתם על עצמכם,
ואם באמת האמנתם בכך –
ואתם יכולים להאמין בכך –
הפנים שלכם עשויות להשתנות באופן פיסי ממש בנקודה הזאת."

ל. רון האברד
מתוך כרך R&D 8

top || למעלה <<

חשוב מאוד לדעת למי ולמה אנחנו מנסים לעזור


"בעסקי הייעוץ, בעסק של לנסות לעזור ולסייע לזולת, חשוב מאוד לדעת למי ולמה אנחנו מנסים לעזור.
לדוגמא, כשמעניקים לאנשים הבנה או פילנתרופיה,
לעיתים קרובות ישנו אדם עצלן על קו הייצור, ישנו דורש סימפתיה מקצועי,
ישנו ה... – אני מנסה לא להשתמש בשפה גסה,
אבל כמה מהאנשים האלה, במסלול הזה של אנשים שמבקשים עזרה,
הם מאוד מאוד ראויים לעזרה וכמה לא. איך אתם מבדילים ביניהם?

איך אתם יודעים מתי מישהו אומר את האמת?
האם יש דרך לדעת אם אדם אומר את האמת או לא,
בלי לחבר אותו למכונת אמת, שיש לה שימושיות מוגבלת ושלעיתים קרובות מאוד הוא מתנגד לה?
זה קשה מאוד במהלך החיים הרגיל של בני האדם להסתובב ולסחוב אתכם תחת הזרוע את אחת ממכונות האמת האלה;
היא שוקלת כמה קילו. אבל יש דרך. יש דרך לדעת את זה. וזה הנושא שעליו נדבר השבוע."

ל. רון האברד
מתוך הרצאות "הקורס המיוחד בהערכה אנושית"

top || למעלה <<

הכול זה עניין של נכונות


תטן הוא ישות שמסוגלת להעניק חיים או לא להעניק חיים,
והוא מסוגל לעשות את זה רק במידה הזאת: שהוא מוכן לעשות את זה.
"אם העולם מסביבו הוא רע, הוא לא מוכן להעניק חיים.
אם הוא חושב שהעולם סביבו הוא טוב, הוא מוכן להעניק לו חיים.
עולם שהעניקו לו חיים פועל טוב. עולם שלא העניקו לו חיים נכנס למצב של תוהו ובוהו.
זאת החידה של מאות השנים.”

ל. רון האברד
מתוך כנס לונדון על בעיות האדם

top || למעלה <<

מהו השכר האמיתי שהאדם מקבל על כך שהוא חי?


אם אתם הולכים לחיות חיים בלי תחושה, הרגשה, תקשורת, אמ"ת, הבנה ועוד כמה תכונות שוליות אחרות, בשביל מה לחיות? בשביל מה לחיות?
למה לא פשוט להיות - פשוט להוציא את הבורג מהמכונה שהיא האדם ופשוט לצאת ולמות בשדה באיזשהו מקום ולהוציא את נשמתו, כי אין בחיים שום טעם;
כי הדברים שציינתי הם השכר שאתם מקבלים עבור זה שאתם בחיים; ואין שום שכר אחר.

השכר הוא תקשורת, תחושה, אמ"ת*, הבנה, מאמצים משותפים, התלהבות משאיפות, פעילות;
ההרגשה שאדם הולך לאן שהוא ועושה משהו. זה השכר היחיד שמישהו יכול לקבל עבור זה שהוא חי.
ישנם כמה דברים שמנסים להיות תחליף עבורם: מעילי מינק, קדילקים, וחשבונות בנק גדולים.
האדם אומר "טוב, אם רק הייתי יכול לעשות כמה מיליונים, אז הייתי מקבל את השכר על זה".

ובכן, אתם ואני יודעים את התשובה לזה.
אנחנו רואים כמה מהבחורים האלה שהתייגעו על זה במשך 30-25-20 שנה,
נתנו לכל הדברים להישכח ולהיעלם חוץ מאשר אותם כמה מיליונים ראשונים, או משהו כזה,
ואז הם יושבים על כיסא הפרקליר עם אולקוס.
הם קיבלו את שכרם, כפי הנראה; הם כפי הנראה קיבלו את שכרם;
קיבלו שכר במזומן – אבל השכר שהם קיבלו לא היה בתקשורת, בתחושה, בהבנה,
בהרגשה שעבודה בוצעה כמו שצריך, באמ"ת. את השכר הזה הם לא קיבלו,
וזה גרם להם לחלות!

אז יש משהו ממשי בקשר לחיים, והמשהו הממשי הזה הוא החיים עצמם.
לא מאח"ז, למרות שמאח"ז הוא תחליף טוב לממשות.

מה שמוזר בזה הוא שאם אתם יכולים לקבל שכר במוצרים שבדיוק ציינתי,
אתם בדרך כלל מקבלים שכר גם במזומן; ובהחלט אין שום דבר רע בזה שיהיו לכם כמה ארגזים מלאים במזומנים.”

ל. רון האברד
מתוך כנס יכולת

top || למעלה <<


מילון מונחים.

קש וגבבה – משל לדברים חסרי חשיבות, גיבוב של דברים נטולי ערך. (גבבה – שארית הקש אחרי איסוף התבואה הקצורה, ענפים ועלים יבשים וכדומה.)
אמ"ת – אהדה, ממשות, ותקשורת.

top || למעלה <<